רא"ה על ברכות ל״ה א

1 כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. פי' ליכא למיקשי תנא היכא קאי דקתני כיצד, דהא לא קשיא כלל אמסקנא דשמעתין דאסיקנא בגמרא בענין ברכה שלפניו דסברא הוא דאסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך, וכיון דסברא הוא שפיר קתני כיצד.

2 על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים. פי' ונקט מעיקרא בורא פרי העץ מקמי בורא פרי האדמה, מפני שהיא ברכה מיוחדת שאין במשמע אלא פרי העץ בלבד, וכל שהיא מיוחדת יותר, חשובה יותר כדאיתא בגמרא לט, א. ואפשר נמי דמשום דאיכא פלוגתא בהאי ברכה דפרי האדמה נקיט מעיקרא בורא פרי העץ. פי' והאי דלא אמרינן בורא פרי הארץ או המוציא לחם מן האדמה, האי כלישנא דקרא והאי כלישנא דקרא, בהאי כתיב תהלים קד, יד להוציא לחם מן הארץ ובהאי כתיב דברים כו, ב מראשית כל פרי האדמה. פי' והוי יודע דאם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא כדתני באידך מתניתין מ, א, ואם בירך על היין בורא פרי העץ יצא.

3 גמ' תנו רבנן קדש הלולים לה' מלמד שטעון ברכה לפניו ולאחריו. פי' דהלולים תרי משמע. מכאן אמר רבי עקיבא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיברך. פי' בגמרא אסיקנא דלאו מהכא נפקא לן, דהני תרי מיצרך צריכי, אלא קרא אסמכתא בעלמא. וברכה לאחריו, אי דשבעת המינין, מדאורייתא נפקא לן דכתיב דברים ח, י ואכלת ושבעת וברכת, אי בשאר המינין לאחריו ולא כלום, ואפילו למאן דאמר לאחריו בורא נפשות רבות, רשות הוא דהוי כדמוכח לקמן. וברכה דלפניו נמי סברא הוא ומדרבנן דאסור לו לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה.

4 תנו רבנן אסור לו לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל. פי' דהוי כאילו נהנה מקדשי שמים דאיכא מעילה. מאי תקנתיה אמר רבא ילך אצל בקי מעיקרא, פי' קודם שיאכל, וילמדנו ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה.

5 רי"ף כה, א אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה' הארץ ומלואה. רבי לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה.